יקום בלי התחלה וסוף
אם בנקודת ההתחלה של היקום לא הייתה נקודה סינגולארית, משמע שאין ליקום צורך בבורא עולם. בלשונו של הוקינג: כל עוד שיערנו שהייתה נקודת התחלה ליקום יכולנו להניח שהיה לו בורא, אבל אם היקום נכלל בשלמותו בתוך עצמו, ללא גבולות או קצוות, פירוש הדבר שאין לו התחלה ואין לו סוף. הוא פשוט ישנו.
בריאה אלוהית של היקום ולא מטאפורות על זיהוי "המפץ הגדול" עם הצו האלוהי "ויהי אור", אלא תיאוריה סדורה הניתנת למבחן תצפיתני וניסויי.
כדי לסבר את האוזן, רק בגלל שהיקום יכול ליצור את עצמו מכלום, תהא אשר תהא המשמעות של זה, אין זה אומר שהוא עובדתית עשה זאת.ללא התערבות של הבורא ...
על פי משוואות תורת היחסות הכללית של איינשטיין היקום היה חייב להתחיל מנקודה סינגולארית .היא למעשה נקודה מתמטית, משוללת ממדים של מרחב וזמן, ואף על פי כן מרכזת בקרבה אנרגיה בצפיפות אינסופית, אשר הולידה את "המפץ הגדול" ואת כל החומר שממנו נוצרו מאה מיליארדי הגלאקסיות המאכלסות את היקום הנוכחי.
אם היקום הבראשיתי היה ישות זעירה, זעירה לאין שיעור מגרעין אטום, משמע ניתן להתייחס אליו כאל גוף קוונטי, וכמו כל גוף קוונטי ניתן לתארו כנקודה או גל אם הוא גל, אזי אין במוצא היקום נקודה סינגולארית .
נוכחותה של נקודה זעירה ובלתי נתפסת זו הנקודה הסינגולארית נגזרת מתורת היחסות הכללית. הבעיה היא שלא ניתן לתאר אותה במונחים פיסיקליים. ישות פיסיקלית מוגדרת בקטגוריות של זמן רחב, צפיפות, מאסה ואנרגיה, ואילו בנקודה הסינגולארית נמתחות קטגוריות אלה לערכים אינסופיים.
מה קרה לפניה היא חסרת משמעות, לפי שהזמן עצמו נוצר רק אחרי "המפץ הגדול", עם התחלת ההתפשטות של היקום, אשר יצרה את המרחב.
במלים אחרות, תורת היחסות הכללית אינה יכולה להיחשב לתיאוריה שלמה כל עוד קיימת נקודה סינגולארית במוצא היקום.
כאן נכנסת התיאוריה של הכול בכול EVRETHING...
התפשטות היקום מחשבה בתיאוריה של איינשטין .
חוקרים גילו כי היקום שטוח שקיים חומר שאותו אנו לא רואים אך משפיע על סיבוב הגלקסיה סביב צירן ומסביר את אי ההתאמה לחוקי הפיזיקה.
חומר זה קרוי "חומר אפל"
וכנראה שהוא שכיח מאוד ביקום וקיומו משפיע באופן ישיר על כמות החומר ביקום וצפיפותו ומכאן שגם על עתידו ועל וצורתו.
האנרגיה האפילה. מעין התנהגות סוררת של אנרגיה המתנגדת לכבידה.
מפץ גדול – הסיבוב השני .
כיוון שאין כל דרך לדעת מהם מימדיו האמיתיים של היקום, אנו משתמשים ליתר נוחות בצפיפותו – אם הצפיפות של היקום בנקודת הזמן הזו גדולה מערך קריטי, אזי מהירות התפשטות היקום לא תספיק כדי שהוא יתפשט לנצח: המסה הכלואה בו תגרום ליקום להתכווץ חזרה בסופו של דבר ולקרוס לתוך עצמו, קריסה שאולי תוביל למפץ גדול נוסף וחוזר חלילה.
אילו צפיפות היקום קטנה מאותו ערך קריטי, אזי לא יהיה במסה הכלואה בו סיפק בכדי לעצור את התפשטותו והוא נידון להתפשט לנצח נצחים, עד שאחרון הכוכבים בו יכבה את אותה אנרגיה אפילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה