מפרץ אילת ים סוף .

לפני כ-20 מיליון שנה לערך החלה השבירה, תחילה בים סוף עצמו, שהחל להיפרד בין אפריקה לערב, ובקצהו הצפוני סיני נפרדה מערב הסעודית. ידוע, למשל, שישנם בקעים יבשתיים מסוימים, שהפעילות לאורכם מתרחשת מזה זמן רב, בקע המזרח-אפריקאי, שהפעילות בו התחילה הרבה לפני-כן, לפני כ-50 מיליון שנה, אבל מעולם לא קרתה שם הפרדה ממשית בין יבשות.

מדוע מתרחשת הפרדה כזו בים סוף ובמפרץ אילת .כלומר שבקע יבשתי מסוים יתפתח בסופו של דבר לאוקיאנוס צעיר כמו ים סוף, ואחר-כך לאוקיאנוס מבוגר כמו האטלנטי, בעוד שבבקע אחר יתרחשו רק תהליכי שבירה של היבשה, המלווים בפעילות סיסמית, ולעתים גם פעילות וולקנית.

לפני כ-20 מיליון שנה לערך החלה השבירה, תחילה בים סוף עצמו, שהחל להפריד בין אפריקה לערב, ובקצהו הצפוני החלה סיני נפרדת מערב הסעודית.

יצירת הבקע.היבשה התרוממה משני צדי מפרץ אילת לגובה רב. בחלקו הדרומי של מפרץ סיני ובערב הסעודית היא התרוממה ליותר מ-4 ק"מ.

לעומת זאת, לא קרתה במפרץ אילת תופעה אחרת, שמאפיינת בקעים עם התפרצויות וולקניות .

התפרצויות וולקניות קרו גם במזרח אפריקה ובים סוף עצמו. בחלקו הצפוני של בקע ים המלח מכירים התפרצויות וולקניות בגליל וברמת הגולן, אולם הקשר שלהם לתהליכים שקרו בבקע לא ברור כל צורכו.

על פי צורתה,אפשר לחלק את הקרקעית של מפרץ אילת לשלושה חלקים עיקריים:

צפון מפרץ אילת, מרכזו ודרומו.

רוחבו של החלק הצפוני ממוצע.

בין רוחבו של החלק המרכזי לבין זה של החלק הדרומי.

החלק המרכזי הוא הצר ביותר במפרץ.

והחלק הדרומי הוא הרחב ביותר בו.

העומק הממוצע של החלק הצפוני כ-900 מטר.

של החלק המרכזי 1600 – 1700 מטר

ושל החלק הדרומי בסביבות 1300 מטר.

(ועל כן החלק הצר ביותר הוא גם העמוק ביותר) .