לפני כ- 14 מיליארד שנה התרחש אירוע שיצר את היקום ואת מערכת השמש שלנו ''המפץ הגדול '' .
לפני 250 מיליון שנה היו כל היבשות מחוברות ליבשת אחת בשם פנגיאה.
כדור הארץ והיבשות מצביעות כולן שכדור הארץ גדל ב-200 מיליון שנה האחרונות פי 4 בגודל ובמסה שלו .
תופעת תנועת הלוחות, נקראת תנועה טקטונית.
היא מסבירה את התהוות סוגי הלוחות , ליתוספירה , אסתנוספירה .
קרום כדור הארץ הליתוספרה בנוי מ— 7 לוחות גדולים תנועת הלוחות הטקטוניים כוללים בתוכם את האוקיאנוסים ואת היבשות. מתחת ללוחות נושאי היבשות והימים קיימים זרמי ערבול שחלק מהיבשות אכן נדדו למרחק העולה על 3000 ק"מ.
מדענים מצאו בשנות ה-70 שתהליך כזה קורה באופן מאוד איטי וברמה ממש מזערית, אבל זה מספיק בשביל להכריע את הכף לטובת תיאוריית נדידת היבשות.תיאוריה זו נשענת על מציאתם של מאובנים דומים ביבשות המרוחקות היום זו מזו מרחק רב.
על פי תיאוריה זו : כל היבשות היו מחוברות בעבר ליבשת על אחת ''פנגיאה'' שהייתה מוקפת מכל , יבשת זו התפצלה ליבשות משנה שנדדו עם הזמן למקומן כיום. קיימת תיאוריה הטוענת כי לפני מיליוני שנים (לפני שקרום כדור הארץ נשבר ללוחות) הייתה יבשת אחת. תנועתם של הלוחות בממד הזמן הגיאולוגי (מיליוני שנים) .
התיאוריה, שטוענת כי לוחות כדור הארץ מתקרבים ומתרחקים נקראת תיאורית נדידת היבשות או טקטוניקת הלוחות TECTONICS PLATE תופעה זו מסבירה את התהוות תיאוריית של נדידת היבשות Continental driftיבשת פנגיאה. התפצלה ליבשות משנה שנדדו עם הזמן למקומן כיום. לוחות כדור הארץ מתקרבים ומתרחקים . היבשה הייתה מחוברת ובגלל תזוזת הלוחות היא התפלגה לחמש יבשות שונות.מודל טקטוניקת הלוחות מסביר את היווצרות התהומות האוקיאניים, קשתות האיים ושרשרות ההרים, פני כדור הארץ עשויים לוחות בעובי 200-100 ק"מ (ליתוספירה) הנעים זה ביחס לזה. על פי תיאוריה זו כל הקליפה החיצונית של כדור הארץ מורכבת מפסיפס של פלטות הנבנות ונהרסות בהתמדה היה קיים דמיון בין תצורות הסלעים ורכסי הרים משני עברי האוקיאנוס . לקראת סוף המאה התשע עשרה הצטברו עדויות שהצביעו על כך שהיבשות האלה, וכן יבשות אחרות, היו מחוברות בעבר:הסברה שאם כדור הארץ היה קטן יותר, אז גם המסה שלו הייתה קטנה יותר ומכאן כוח המשיכה בתקופה בה היבשות היו מחוברות היה כרבע ממה שהוא היום.
כלומר - כל כדור הארץ היה מוקף בקרום מוצק אחד, שהוא פשוט עבה יותר באזורי היבשה ודק יותר באזורי האוקיינוס. צריך לזכור שכאשר הלוחות הטקטוניים נפגשים נוצרת רעידת אדמה, ורעידת האדמה הזאת היא התזוזה של הלוחות כלפי פנים והחוצה, נדידת היבשות, פנגיאה , פנתלסה , אוקיינוס הטתיס .
כלומר - כל כדור הארץ היה מוקף בקרום מוצק אחד, שהוא פשוט עבה יותר באזורי היבשה ודק יותר באזורי האוקיינוס. צריך לזכור שכאשר הלוחות הטקטוניים נפגשים נוצרת רעידת אדמה, ורעידת האדמה הזאת היא התזוזה של הלוחות כלפי פנים והחוצה, נדידת היבשות, פנגיאה , פנתלסה , אוקיינוס הטתיס .
סוגי לוחות , ליתוספירה , אסתנוספירה , הניע את הלוחות בזרמי ערבול מתחת ללוחות נושאי היבשות והימים סוגי תנועת הלוחות , פתיחה והתרחקות , הרכס המרכז אוקיאני, התנגשות .
רעידות אדמה נגרמות מתזוזות של הלוחות הטקטוניים של כדור הארץ. כל תזוזה קטנה אפילו של מאית המילימטר גורמת רעידת אדמה
הייתה תזוזה לפני כמה מיליונים בין הטקטוניים שנמצאים ליד ישראל , ירדן ועוד, קוראים למקום השבר הסורי אפריקאי.
הגבולות העיקריים הם בין הלוח האפריקני ללוח הערבי ובין שני לוחות אלה ללוח האירופי-אסיאני.
הבקעים העיקריים בקו השבר בארץ ישראל הם עמק החולה, בקעת כנרות, בקעת הירדן ובקעת ים המלח. דרום בקע ים המלח נמצא החלק הנמוך ביותר של השבר.
אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו נע בין 7 ל-20 ק"מ.
השבר הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה באזורים שבהם הוא עובר.
בתחום השבר הסורי-אפריקני התרחשו בשנים האחרונות בישראל רעידות האדמה קלות - בינוניות. השבר מחולק לשלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): בקע ים המלח - מדרום טורקיה ועד לים סוף, ממפרץ אילת לאורך ים סוף, והבקע האפריקני - מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ .
בתחום השבר הסורי-אפריקני התרחשו בשנים האחרונות בישראל רעידות האדמה קלות - בינוניות. השבר מחולק לשלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): בקע ים המלח - מדרום טורקיה ועד לים סוף, ממפרץ אילת לאורך ים סוף, והבקע האפריקני - מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה