קיימים ארבעה סוגי עננים, ללא קשר לגובהם , למעט צירוס.
א. קומולוס - ענן ערמתי.
ב. נימבוס - ענן המוריד גשם.
ג. צירוס - ענן גבוה דמוי נוצה 5 - 13
ד. סטרטוס - ענן שכבתי 0 - 2 סטרטוס שפירושו שכבתי
קומולוס ענן ערמתי נמוך
קומולונימבוס ענן ערמתי
ממטיר גשם גשמי זלעפות, ברד ומייצר סופות רעמים הענן המפותח ביותר והשלב המתקדם ביותר של ענן הקומולוס. כאשר חלקיקי מים וגבישי קרח מתנגשים זה בזה יוצרים מטען חשמלי לאורך רוב הענן שיוצר לנו את הברקים. יש לציין כי קיימת סכנה גבוהה מאוד למטוס העובר בתוך ענן מסוג זה עלול לגרום נזק למטוס.
צירוסטרטוס ענן שכבתי גבוה.
מקובל לכנות ענן שכבתי בגובה בינוני 2 ק"מ ומעלה כ –
אלטוסטרוטוס ענני הצירוס - הם עננים גבוהים המשתרעים החל מגבהים של 5-6 ק"מ לפחות. עננים אלו מורכבים מגבישי קרח בלבד עקב הטמפ' הנמוכה בה הם מתקיימים.
צירוסטרטוס
עננים אלו מורכבים גם כן מגבישי קרח עקב גובהם הרב באטמוספרה. עננות זו היא שכבתית מהמילה סטרטוס שפירושו שכבתי ונראית מן הקרקע ככיסוי אחיד, לבן ודק של עננות על פני השמיים.
את מבנה הענן יש לחלק ל-2 סוגים
קידומת כלשהי הנותנת לנו מושג על סוג הענן צירו, אלטו, סטרטו.
ענן ערמתי
ענן זה נוצר עקב התרוממות אנכית של אוויר חם עננות זו מאופיינת לפעילות קרה האוויר הלח עולה כלפי מעלה, מתקרר ומתעבה יחד עם הלחות טיפות המים מתלכדות יחדיו והופכות לענן ערמתי בעל זרימות אנכיות.
ענן שכבתי
מקובל לכנות ענן שכבתי בגובה בינוני 2 ק"מ ומעלה כ –אלטוסטרוטוס
ענן כזה נוצר כאשר מתרחשת עלייה איטית של אוויר כלפי מעלה.
עננים גבוהים
ענני הצירוס - הם עננים גבוהים המשתרעים החל מגבהים של 5-6 ק"מ לפחות. עננים אלו מורכבים מגבישי קרח בלבד עקב הטמפ' הנמוכה בה הם מתקיימים.
עננים בינוניים
גובהם של העננים הבינוניים מגיע בד"כ עד ל-7 ק"מ בערך, והם מורכבים לרוב מגבישי קרח וטיפות מים בקירור יתר.
אלטוסטרוטוס - גם כן מאפיין חזית חמה של שקע כלשהו ומסמל את בואה של החזית הקרה . האלטוסטרטוס נוצר היכן שהאוויר החם והרווי בלחות מטפס באיטיות מעל האוויר הקר יותר בצורה כמעט אופקית – ולכן נוצר המבנה השכבתי. עננות זו בגוונים אפורים-לבנים, השמש כמעין אור זוהר קטן וחיוור.
אלטוקומולוס - זהו ענן ערמתי שבסיסו מעל 2 ק"מ. תכונותיו דומות לאלה של קומולוס ערמתי בעל בסיס נמוך. הענן מתפתח בעיקר בעקבות יובש בשכבות שמתחת לבסיס הענן.
אלטוקומולוס קסטלנוס. ענן זה הוא ענן ערמה מפותח בגובה בינוני בעל זרימות אנכיות חזקות. עננות זו יכולה להוריד גשם ואף לייצר סופות רעמים
עננים נמוכים
עננים נמוכים, הינם העננים השכיחים ביותר באזורינו. הם מופיעים באופן השכיח ביותר בחורף. גם בקיץ ישנה עננות נמוכה לא מפותחת כמעט מידי יום בבקרים ובערבים.
קומולוס - ענן ערמה בעל בסיס נמוך, בשונה מהאלטוקומולוס שבסיסו ברום הבינוני. ישנם שני סוגי ענני קומולוס.
קומולוס לא מפותח – זהו קומולוס המאופיין למזג אוויר נאה בדרך-כלל. הענן מורכב בעיקר מטיפונת מים זעירות וגם טיפונות בקירור יתר. הענן בדרך-כלל בעל תכולת מים נמוכה מאוד וכך גם הפעילות שבתוכו, ולכן אינו ממטיר משקעים.
קומולוס קונג'סטוס – זהו הענן בשלב המתקדם של הקומולוס – קומולוס קונג'סטוס. ענן זה בעל זרימות אנכיות חזקות ותכולת מים ופעילות חשמלית גבוהה. הוא עשוי בעיקר מטיפות מים בקירור יתר, מים נוזליים וגבישי קרח – ועקב הפעילות החזקה שבתוכו, הענן ממטיר גשמים שיכולים להיות חזקים ואף מלווים בברד.
צורתו דומה לכרובית (בהתאם להארת זווית השמש עליו).
סטרטוס - ענני הסטרטוס הם עננים שכבתיים המוגבלים בהתפתחותם לאינברסיה שנמצאת מעליהם. עננים אלו אינם מורידים משקעים בכלל.
עננים מורידי גשם
העננים השכיחים ביותר בעונת החורף בישראל הם כמובן ענני הגשם מסוג הקומולונימבוס והנימבוסטרטוס.
הקומולונימבוס – הענן המפותח ביותר והשלב המתקדם ביותר של ענן הקומולוס. ענן הקומולונימבוס – הוא ענן ערמה מפותח במיוחד הממטיר גשמי זלעפות, ברד ומייצר סופות רעמים.
הענן נוצר בגלל אי-יציבות חריפה בשכבות הנמוכות והבינוניות של האטמוספירה.
חלקיקי מים וגבישי קרח מתנגשים זה בזה ויוצרים מטען חשמלי לאורך רוב הענן – מה שיוצר לנו את הברקים.
ויוצר ענני סערה בעלי בסיס לסוג אלטוקומולונימבוס או אלטו-סיבי .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה